פתיחת התערוכה "מחרוזת"

    האמנים: לוסי אלקויטי / יורם גל / איריס חבר / יואל יגלינסקי
    אריאלה כהן / יונה מוסט / צחי נבו / חיים סלטי / דליה סלע
    הילה סלעי / רחל עשת / אהרון ציגל / סטודיו קנוב 
    איזי בלנגה / יערה בלנגה 



    ״לא הפנינים יוצרות את המחרוזת, אלא החוט״

    דיאגילב הוא החוט המחבר בין פנינים רבות, צבעוניות, מונוכרומטיות, ובאופן מפתיע, עשויות מחומרים שונים, המושחלות יחד למחרוזת עשירה ומרתקת. 

    השטיחים כהקלטות של תרבויות מגוונות. תרבויות רחוקות, רחוקות מאד, וגם כמה קרובות, מוקלטות בעבודת אריגה שמנציחות את רגעי המפגש בין השתי לערב.  לעבר יש בהם נוכחות מכרעת, בעתיד, הם יהיו חלק מהעבר. למעלה מ-350 שטיחים שונים כולם בעבודת יד שקדנית, משמשים כמצע לרגלי הבאים וההולכים, וכבודם לא נירמס.

    עולם היזמות. בכל חלקי הבית, פועלים יזמים שמנסים לפתח את הדבר הבא, מתמודדים עם שכבר נוצר, ו/או עם מה שנוצר במקביל ליצירתם. הם בזמן? הם החמיצו? הם אופטימיים! עושים בלהט את ״המה״ שהם מאמינים שיביא לנו את מה שאנו לא יכולים יותר בלעדיו, ולהם תהילת עולם. 

    אורחי דיאגילב. אנשים מכל מיני צבעים, מקומות ועולמות, שבאים לרגע או יותר, ללילה או לילות רבים, לבירה או לארוחה נעימה ב”בקסטייג’”. מביאים איתם את הניחוחות המייחדים אותם, סופגים את מה שמצוי כאן. רבים משתלבים בחוויה, מביאים מעצמם לתוך המחרוזת, שותפים ותורמים לה לפי רצונם, וממשיכים בדרכם. 

    עובדי דיאגלב. אנשים צעירים ופחות, חדורי זהות דיאגילבית, עומדים בצד הרתום לטובת החוויה הכוללת. יוצרים וממרקים פניני חוויה אנושית וחמה עבור האורחים שזה עתה הגיעו, עבור אלה הנמצאים או לאלה שעזבו לפני רגע. 

    האמנים ויצירותיהם. כ-600 עבודות בצבע, קו וכתם של אנשים יוצרים. יצירה יצרית או מתוכננת, צבעונית או מונוכרומטית. עץ, בד, ברזל, זהב שמן, ופלסטיק שבעזרתם מרכיבים האמנים את עבודותיהם ומשוחחים בינם בצבעונית, נושא וקצב מעולמו הפנימי של כל אחד מהם. העבודות התלויות בחללים הציבוריים ובחדרים, מביעות את עולמו הפנימי של האמן. בין נקודות הצבע של רחל עשת, לקו היחודי של לוסי אלקויטי, לנופים של אהרון ציגל ולבין המסכות של צחי נבו מתקימים ונרקמים דיאלוגים וחיבורים. כי אין 

    קול אחד, יש קולות רבים, פנינים מכל מיני סוגים, שכולן חשובות, כולן עושות מהחוט הדיאגילבי, מחרוזת מופלאה.


    מדרום

    "נגב, פתח זרועות ערבותיך,

    מרחביך הגדולים – לצמאי אדמה,

    כי היום עולים אנו אליך,

    לכרות ברית חיים ויצירה עמך".

    מתוך מגילת היסוד, מצפה גבולות, 1943

    72 שנים עברו מאז הוקמו על בסיס חזונו של דוד בן ־גוריון, שלשת הישובים הראשונים בנגב. יצירת ה"יש מאין" של ישוב חבל ארץ זה, יצרה גם חיי תרבות ואמנות ייחודיים לאזור. האמנים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה, חיים ופועלים כולם מדרום - מדרום למרחב העירוני ההומה של תל אביב.

    בחלל הכניסה יצרו שוצי ולירון גביש מיצב המורכב מפיסות עץ שנאספו מהנגריות הסמוכות לסטודיו שלהם ויוצרות את דמותו של עוף החול שעל־פי הסיפור המיתולוגי, חי במדבר כאלף שנים. כאשר הוא מגיע לסוף ימיו, הוא בונה קן מענפי מור וקינמון, שר שיר קינה, מצית את הקן ונשרף בלהבות האש. מתוך האפר, הוא נוצר מחדש.

    מוטיב נופי הנגב מופיע ברבות מהעבודות המוצגות בתערוכה. יונה לוי גרוסמן, אמנית ממפוני ימית, מציירת את הנופים שעזבה לצד נופים שבהם הקימה מחדש את ביתה בצפון הנגב.

    שולה פרמדר מכניסה את הצופה לאקלים ולצבעים המקומיים האופיניים כל־כך לדרום. גם בעבודות הנייר שיוצרת לורה בכר מצמחי הנגב, תופס הנוף חלק משמעותי. זהר מורג מציירת על בסיס צילומי ילדותה בקיבוץ, ורוקמת בציוריה דימויים, מילים ותחושות המקבלים מלבוש חדש: על־ידי הדימוי שנצרב במתכת או מצויר על גבי העץ, הקרטון או הבד - הבלתי מוחשי הופך למוחשי. יהודית מאיר הקימה את ביתה ואת הסטודיו שלה בבירת הנגב מתוך אמונה, שאמני קרמיקה צריכים לחיות וליצור במקום שבו מצוי החומר ממנו הם יוצרים. מאיר עובדת עם סוגי חומר שונים מהנגב. היא שואבת את השראתה הצורנית מטיוליה הארוכים במרחביו.

    לצד היצירה האמנותית, משמשת מאיר אף כאוצרת של בית האמנים בבאר שבע, שמהווה בית ליוצרים הרבים הפועלים בעיר.

     

    האמנים המשתתפים בתערוכה:

    דיויד גולדשטין, אנה דן, יונה לוי גרוסמן, זהר מורג, אוה שליו, לירון

    גביש ושוצי. אמני בית האמנים בנגב: סוזאן אילת, לורה בכר, אריקה וייס, שולמית דוידוביץ, מוטי דריאל, מיכאל ליפל, יהודית מאיר, שולה פרמדר, אורן רז, גדעון שני

    אוצר: אש-בינימוב

    העבודות מוצגות ברחבי המלון, הן בשטחים הציבוריים והן בחמישים חדרי האירוח.

    מרחב סמוי

    האמנים המשתתפים בתערוכה:

    רות אביאלי / יוני בן שלום / שושנה גבעון / שרית האס

    מינה זיסלמן / טל ירושלמי / רחל מאס / ינאי סגל

    תלמידים בחוג צילום, מוזיאון תל אביב לאמנות

    עדי סנד / שחר סריג / חנה שיר

    אוצר: אש-בינימוב

    נופי עמק יזראל והאנשים צרובי השמש החיים בו, מפורקים על ידי רחל מאס, למשטחי אדמה וצבע אותם היא מרכיבה מחדש, והם נדמים כקרעי נייר או מפה טופוגרפית. בדימויו של שחר סריג, אנשי העמק אינם תמיד "נוף מולדתם", הם נושאים עמם סודות ועולמות מורכבים. ציוריו עזי הצבע מספרים על חיים מורכבים הרחוקים מדימוי העמק המנמנם.

    סריג מחליף את חולצת השבת של איש המושב המקדש על היין, בחולצת עבודה כחולה, וכולא במרחב מסוגר בין דמויות הקופסונים, שיש להן הרבה סימפטיה לתל אביב, מצוירות על ידי עדי סנד, על מארזי מחשבים שיצאו משימוש.

    הקופסונים, מתחפשים לפיראטים בלב ים, או סנטה קלאוס שתום עין ומנסים להסתיר מאתנו את קור המתכת ורגליהם הקטועות. לצידם של הקופסונים התופסים את מבטנו לרגע, בתוך המרחב העירוני העמוס, בציור הנדמה כגרפיטי עירוני, או אולי כתב חרטומים, רושם בשקדנות יוני בן שלום, סמלים, נופים ודימויים, המתחברים לטקסט נוקב.

    בטווח, בין הכפר לעיר, בין הפח לאדמה, נמצאים הפורטרטים של טל ירושלמי, השואבת מן הקדמוני והשבטי, אך גם מהדימוי המהיר הנפלט מהמדפסת הביתית. המרחב החיצוני, הגלוי לעיני כל והמוכר לנו, משתנה מבעד לעיני האמן דמויות וקטעי בניינים, יונים אפורות שנלקחו מהמרחב הפתוח. ונהפך למרחב סמוי בעל חיים וחוקים משלו.

    שפת עין

    "רגליה באוויר,

    ראשה בענני רצפה"

    עיניו של האדם לוכדות ומצרפות דימויים לביטוי רגשות, דעות והשקפת

    עולם. המשורר משתמש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעותה המילולית. אות ועוד אות מתחברות למילה ויחדיו הן יוצרות

    משמעות ייחודית וביטוי פונטי, אלה נוספים למראה הגרפי של הטקסט.

    האמן, באמצעות הצבע, יוצר קוים וכתמים ונוצרת אשליה של אור,

    תנועה, נפח ועומק. באומנות הסריגה, השורות מחוברות זו לזו באמצעות

    לולאות הנקראות "עיניים". "עיניים" של חוט משורה אחת, כרוכות סביב

    ה"עיניים" מהשורה הסמוכה לה.

    העבודות בתערוכה מעבירות אלינו את שפת העין של כל אמן הנחשפת

    לצופה כנקודת מבט ייחודית. הצופה מוזמן לבחון בעיניו את מה שראו עיני האמן.

    האמנים משתתפים בתערוכה:

    עפרה אוחנה / אניסה אשקר / איתי בנית / שירי בראון

    שני ברבר-אבגי / שושנה גבעון / סיוון גרוס / אילן דותן / נורית ויתקון

    מיכאל יגודין / אורי ניר / רוני סומק / יונת סינטרה / חוה פוליבודה

    מירב קוזק / חגית קזיניץ / פאביו רוזנטל קאהן / ארז סולו רימון

    אוצר: אש-בינימוב